העמק
מעיין, מי יורה רותחת, מהביל בעמק. סירים דולקים תחת קדרת ענק מבעבעת. אד עולה מארץ. מפחד החרב המתהפכת, מים יוצאים וחוזרים לפתח גן העדן. צריחת ינשוף,…
מעיין, מי יורה רותחת, מהביל בעמק. סירים דולקים תחת קדרת ענק מבעבעת. אד עולה מארץ. מפחד החרב המתהפכת, מים יוצאים וחוזרים לפתח גן העדן. צריחת ינשוף,…
לפני שנים עצביי סכו בשמן רופדו, לוטפו באהבה. חמקו גרגרי היום-יום. הרוח, ליטופה אבד. עץ שיטה אחד עצר מעט מן החול שנשב כאן, מבטיח חיים לזיכרון. אירועים מזעריים…
זה היה מאוד מוקדם, צעדתי, השלתי את שמלתי, השמלה נגררה, מרוסקת כשלכת. עמדתי עירומה וזקופה, מעל לטורעאן הורוד. בטרם טבריה, גילתה את השמש.
חשבתי על כל הערים בעולם, שהתגעגעתי אליהן, ונכספתי להגיע עדיהן, וידעתי, גם בעירי עלים נושרים, עגלגלים, מסתחררים בנפילתם. טוב לי בנפילת העלים.
רחוב פוקח עין מביט ישר ורואה: קשקשת מים מתנדנדת, נוצצת. קשקשי אגם כנרת מעפעפים לרחוב, רומזים וזה נופל ברשתם גם היום, כאתמול.