אבן חול

לפני שנים עצביי סכו בשמן

רופדו, לוטפו באהבה.

חמקו גרגרי היום-יום.

הרוח, ליטופה אבד.

 

עץ שיטה אחד עצר

מעט מן החול שנשב כאן,

מבטיח חיים לזיכרון.

 

אירועים מזעריים נאספו

כשכבות חול צבעוני,

לאבן חול קדמונית.

 

אני נידונה לחפור בגיאולוגיה של חיי,

בשכבות, בחריצי לוח החרס,

מגלה סימנים,

שורטת בציפורני את אוצרותיי.

One thought on “אבן חול

השאר תגובה