בהנחה שלא לנו לבחור את מותנו,
ולא נוכל לדעת איך יישקלו חיינו,

ברגע אחד, מחוג ייעצר על שֶנֶת
ובאחת מאלף מיתות נמות,

האם יתקון המעוות האחד,
שלא זכרנו מהו?

מודעות פרסומת

בוכרה  

ההולך אל בוכרה מביא אליה

פירורים מחלומותיו על ארמון האמיר ,

בו נסיכות מתהלכות בנעלי בית רקומות

עם רסיסי חרוזים מבריקים.

 

המהלך בבוכרה לאור ירח

אוחז בקרן אור אחת

שהאירה את המינרט,

מושך אותה למצלמה

וממשיך לדרכו.

 

זה שעזב את בוכרה

ישאיר בה מניחוחו

ודמותו בין המדרסות.

 

בוכרה שעזב איננה זו שחלם

וגם לא זו שהתהלך בה.