בוכרה  

ההולך אל בוכרה מביא אליה

פירורים מחלומותיו על ארמון האמיר ,

בו נסיכות מתהלכות בנעלי בית רקומות

עם רסיסי חרוזים מבריקים.

 

המהלך בבוכרה לאור ירח

אוחז בקרן אור אחת

שהאירה את המינרט,

מושך אותה למצלמה

וממשיך לדרכו.

 

זה שעזב את בוכרה

ישאיר בה מניחוחו

ודמותו בין המדרסות.

 

בוכרה שעזב איננה זו שחלם

וגם לא זו שהתהלך בה.

מודעות פרסומת

3 מחשבות על “בוכרה  ”

  1. שיר מעניין ויפה, אם מותר לשאול באילו נסיבות ומדוע כתבת אותו. את בוכרית? האם אפשר לפרסם אותו באתר האינטרנט שכתובתו מצוינת למטה?

    אהבתי

    1. שמואל שלום,
      אני לא בוכרית, אני חצי קווקזית. הייתי בטיול באוזבקיסטאן והשיר נכתב בעקבות הסיור בסמטאות בוכרה וחיווה.
      אתה יכול לפרסם את השיר באתר בתנאי כמובן שתיתן קרדיט ותפנה אל האתר שלי.
      איך הגעת אל השיר?
      בברכה,
      רחל

      אהבתי

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s