בוכרה  

ההולך אל בוכרה מביא אליה

פירורים מחלומותיו על ארמון האמיר ,

בו נסיכות מתהלכות בנעלי בית רקומות

עם רסיסי חרוזים מבריקים.

 

המהלך בבוכרה לאור ירח

אוחז בקרן אור אחת

שהאירה את המינרט,

מושך אותה למצלמה

וממשיך לדרכו.

 

זה שעזב את בוכרה

ישאיר בה מניחוחו

ודמותו בין המדרסות.

 

בוכרה שעזב איננה זו שחלם

וגם לא זו שהתהלך בה.

3 thoughts on “בוכרה  

  1. שיר מעניין ויפה, אם מותר לשאול באילו נסיבות ומדוע כתבת אותו. את בוכרית? האם אפשר לפרסם אותו באתר האינטרנט שכתובתו מצוינת למטה?

    1. שמואל שלום,
      אני לא בוכרית, אני חצי קווקזית. הייתי בטיול באוזבקיסטאן והשיר נכתב בעקבות הסיור בסמטאות בוכרה וחיווה.
      אתה יכול לפרסם את השיר באתר בתנאי כמובן שתיתן קרדיט ותפנה אל האתר שלי.
      איך הגעת אל השיר?
      בברכה,
      רחל

השאר תגובה

This site uses Akismet to reduce spam. Learn how your comment data is processed.