כשהתחלתי להיות אדם כותב הייתי כבר די מבוגרת. קודם לכן רק קראתי. ואז אחרי שהחלטתי לעסוק בכך ברצינות יותר התחלתי לקרוא מחשבות של יוצרים ויצירות

עברו ימים רבים מאז קיבלתי לידי את הספר של חגית מנדרובסקי. את חגית אני הכרתי  זמן רב ברשת החברתית ושמחתי לפגוש אותה לפני כשלוש שנים

את הספר "סדקים דקים" פותח שיר ללא שם. זהו שיר ארספואטי המטיל ספק בקיום של עצמו, ספק בקיומה של השירה. זה מהלך שמאפיין את הספר,