הוֹ מִי אוֹ סְתָה

אֲנִי נִלְהֶבֶת, אַתָּה מְצַנֵּן אוֹתִי.
אֲנִי סְפִינָה בְּמִפְרַץ גִּיבְּרַלְטָר.

כְּשֶׁנַּחְזֹר וְאַעֲלֶה מִפְרָשַׂי,
אֲפַלֵּחַ נְתִיבִי בְּךָ,
אַתָּה תִּהְיֶה גָּבוֹהַּ וּבָהִיר.

צִפּוֹרֵי יַבָּשָׁה יְלַוּוּנוּ וְיָשׁוּבוּ,
צִפּוֹרֵי הַיָּם,
יַמְתִּינוּ אֶל מוּל הַצּוּקִים,

אַתָּה תִּהְיֶה נָמוּךְ וְקוֹדֵר,
אַפְלוּלִית תְּכַסֶּה שְׂפָתֶיךָ,
דְּמוּתְךָ בֶּעָנָן תֵּעָלֵם.

מְיֻצֶּבֶת מִתָּמִיד, אֶתְנַדְנֵד,
בַּזְּמַן הַזֶּה, זְמַן הַמַּסָּע.