הבלוג

לפני שנים עצביי סכו בשמן
רופדו, לוטפו באהבה.
חמקו גרגרי היום-יום.
הרוח, ליטופה אבד.
 
עץ שיטה אחד עצר
מעט מן החול שנשב כאן,
מבטיח חיים לזיכרון.
 
אירועים מזעריים נאספו
כשכבות חול צבעוני,
לאבן חול קדמונית.
 
אני נידונה לחפור בגיאולוגיה של חיי,
בשכבות, בחריצי לוח החרס,
מגלה סימנים,
שורטת בציפורני את אוצרותיי.

לפוסט הזה יש תגובה אחת

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

רשימות נוספות שאולי תאהבו:

הצהרת הנישום חלק ב

אני מבקש לי את זכות התגובה. אני החתול דנן. הגברת הזו קצת התבלבלה בין המידע על המין שלי ויכולותיו לבין מצבי כעת. אמנם מבחינה אבולוציונית

קרא עוד »

הצהרת הנישום חלק א

כעת משב רוח מלאכותי של מאוורר תקרה במרפסת הפתוחה בחצר. אלמלא זה, שמונים וחמישה אחוזי הלחות היו מכריעים אותי תחתיהם. פעם זה היה אפשרי, אבל

קרא עוד »

מלה בתוך הרפרוף

* מְחַפֶּשֶׂת מִלָּה בְּתוֹךְ הָרִפְרוּף יוֹם-יוֹם אוֹרֶבֶת בֵּין הַדְּרוֹרִים  לְחוֹחִית אַחַת וִיחִידָה.

קרא עוד »