הבלוג


ההולך אל בוכרה מביא אליה
פירורים מחלומותיו על ארמון האמיר ,
בו נסיכות מתהלכות בנעלי בית רקומות
עם רסיסי חרוזים מבריקים.
 
המהלך בבוכרה לאור ירח
אוחז בקרן אור אחת
שהאירה את המינרט,
מושך אותה למצלמה
וממשיך לדרכו.
 
זה שעזב את בוכרה
ישאיר בה מניחוחו
ודמותו בין המדרסות.
 
בוכרה שעזב איננה זו שחלם
וגם לא זו שהתהלך בה.

לפוסט הזה יש 3 תגובות

  1. שמואל כהן

    כעורך האתר 'בוכרים.קום' אני מחפש 'כל מה שבוכרי' מצאתי משהו מאוד יפה ואשמח לשתף

  2. שמואל כהן

    שיר מעניין ויפה, אם מותר לשאול באילו נסיבות ומדוע כתבת אותו. את בוכרית? האם אפשר לפרסם אותו באתר האינטרנט שכתובתו מצוינת למטה?

    1. inhoren

      שמואל שלום,
      אני לא בוכרית, אני חצי קווקזית. הייתי בטיול באוזבקיסטאן והשיר נכתב בעקבות הסיור בסמטאות בוכרה וחיווה.
      אתה יכול לפרסם את השיר באתר בתנאי כמובן שתיתן קרדיט ותפנה אל האתר שלי.
      איך הגעת אל השיר?
      בברכה,
      רחל

כתיבת תגובה

אתר זה עושה שימוש באקיזמט למניעת הודעות זבל. לחצו כאן כדי ללמוד איך נתוני התגובה שלכם מעובדים.

רשימות נוספות שאולי תאהבו:

הצהרת הנישום חלק ב

אני מבקש לי את זכות התגובה. אני החתול דנן. הגברת הזו קצת התבלבלה בין המידע על המין שלי ויכולותיו לבין מצבי כעת. אמנם מבחינה אבולוציונית

קרא עוד »

הצהרת הנישום חלק א

כעת משב רוח מלאכותי של מאוורר תקרה במרפסת הפתוחה בחצר. אלמלא זה, שמונים וחמישה אחוזי הלחות היו מכריעים אותי תחתיהם. פעם זה היה אפשרי, אבל

קרא עוד »

מלה בתוך הרפרוף

* מְחַפֶּשֶׂת מִלָּה בְּתוֹךְ הָרִפְרוּף יוֹם-יוֹם אוֹרֶבֶת בֵּין הַדְּרוֹרִים  לְחוֹחִית אַחַת וִיחִידָה.

קרא עוד »