בעוגת האהבה של אמי, חומרים ארציים נתמרו למעשה מרכבה פלאי. פרוסה נחה לפניך, מהו מעשה הכשפים שיצרה? כענן לבן מנומר זהב, נפרשה בחכך רשת חוטי זיכרון להפילך חלל. זהרורי דבש…

חוטים ירוקים, עולים מִשֶלֶף אשתקד. מן המצע האפור, שוכני עפר פורצים מִבֵּין גוויות הוריהם.   הגשם הצמית את אלו שעמדו כחומה בצורה, זקופה, בלתי עבירה.   היו למִרְמס, האבות הזקנים…

אני נלהבת, אתה מצנן אותי. אני ספינה במפרץ גיברלטר. כשנחזור ואעלה מפרשיי, אפלח נתיבי בך, אתה תהיה גבוה ובהיר. ציפורי יבשה ילוונו וישובו, ציפורי הים, ימתינו אל מול הצוקים. אתה…

אִמִּי, גַּן פּוֹרֵחַ כּוֹבָעִים וּצְעִיפִים. כְּשֶׁצָּעַדְתְּ נָעוּ פְּרָחִים בְּשִׂמְלָתֵךְ, עַל אַגָּנֵךְ, וַחֲרוּזִים צִבְעוֹנִיִּים נָקְשׁוּ עַל חָזֵךְ הַדָּשֵׁן. אִמִּי הַשּׁוּלַמִּית, שָׂדֶה פּוֹרֵחַ בְּלֵב מוֹשָׁבָה תְּמֵהָה, נָשִׁים בְּמִטְבְּחֵיהֶן הִטּוּ אֹזֶן כְּשֶׁעָלוּ, מֵחַלּוֹנֵךְ,…

מה שעולה לי בראש כעת כאשר אני קוראת את וירג’יניה וולף הוא עוצמתן של המילים. כלומר מה שהיא בעצם אומרת שהאמן מסתכל לתוך עצמו ואחר כך כותב על העבר, ההווה…