רחוב פוקח עין מביט ישר ורואה: קשקשת מים מתנדנדת, נוצצת.   קשקשי אגם כנרת מעפעפים לרחוב, רומזים וזה נופל ברשתם גם היום, כאתמול.

     יונים הִדְסוּ בגאון על השביל. המכונית צפרה פעם ועוד פעם, נפשן ניצלה.   שועל זריז מיהר לדרכו, הימר וחצה דרך. מעל לגופה המעוכה בִּיקַשְתְ את הנפש המרחפת.   כלבך…

  היה לי כלב שידע לזהות את קול האזעקה. אל יקל בעיניכם הדבר. כלבי נתן סימן, אז רצתי, בלי לדעת לאן. בין מקלט למרחב מוגן.   המשכנו, הכלב ואני, התבלבלנו…

לוכדי העפיפונים היו עסוקים. כל הבוקר נמשכה מלאכתם. בזינוק סילוני רחשו ובידם כעין הרשת לצייד פרפרים. עפיפונים עלו בין בתי העיר, זנב נע, זנב מתיישר, פרצוף מתנדנד ומתחצף, צהלה משתלחת…