מישור החלקה בכתב העת לכל הרוחות גיליון 2018

 

הרוחות1

מישור החלקה

 

כָּאן חוֹף לְרַחֲצָה אֲסוּרָה,

לֹא מְעַנְיֵין… רָאִית אֶת הַפֶּלִיקָן?

נִרְאֶה שֶׁקַו הַמַּיִם הוּזַח,

שָׁבַר שְׂמֹאלָה לְצַד מַעֲרָב.

רַעָד פֹּה קוֹדֵם הַכֹּל, אֲבָנִים שחורות,

הַָּכָּתֹם שֶהִזְרִיחַ וְהִתְפָּזֵּר בְּמוֹהַל הַשָּׁמַיִם.

תָּזוּז קצָת, שֶאֶרְאֶה.

 

שֶבֵר שֶל מִשְטָח… הַחְלָקָה, הַחְלָקָה!

אֵיךְ הָיִינוּ עוֹמְדִים, מְנַסִים לָלֶכֶת כְּמוֹ לטאה על מים.

בְּלִי נוֹסְטַלְגִיָה, בלי עבר,  רַק שֶלֹא נִיקָבֵר

חַיִים, עֲסוּקִים בְּעַצְמֵנוּ.

רָצִיתָ שְיָשִׂימוּ לֵב, שְיָצִילוּ, אֲבָל –

הֵם עוֹד יִתְפְּסוּ אוֹתָנוּ, זוּזי!

 

סבך שיחים סובב אותנו,  מסתבך.

והָיִינוּ מוּכָנִים… אַל תִּדְרְכִי שָׁם!

טוֹב, טוֹב,

רָאִיתַ יוֹפִי כָּזֶה? כְּמוֹ בִּסְדוֹם?

יוֹפִי מְתוּפַת, מְעוּצָב,

יוֹפִי אוֹלִימְפִּי, אֶלוֹהִים!

צָרִיךְ לִכְתּוֹב שׁוּב אֶת תְּהִילִים.

אֵין אֵיפֹה לִדְרוֹך, מַיִם נִמְתָּחִים לַצְדָדִים

פַּעַם הַצְבָאִים רָצוּ בָּשָׂדוֹת,

פַּעַם אַחַר פַּעַם רָצוּ.

הָיָה לָהֵם אֵת כֹּל הַזְמָן שְבָּעוֹלָם לִלְעוֹס אֶת הַעֶשֶׂב.

רַק שֶׁזֶה לֹא עוֹזֵר לָהֶם עַכְשָיו. מוּל…

מַה? מַה אַתָה אוֹמֵר?

יֵשׁ לִי בְּחִילָה, אַת מְרִיחָה?

מַה? מַה אַתָה מֵרִיח?

קְצָת מַזְכִּיר אֶת הַמֶרְחָצָאוֹת הַרוֹמִיִים, לא?

לֹא! זֶה בָּא לַכִּיווּן שֶלָּנוּ!

אֲנָחְנוּ נָמוּת?

בּוֹאִי נברח! נַעֲקוֹב אֲחָרֵי הַעֶפְרוֹנִים!

נָרוּץ, יֵשׁ עוֹד זְמָן. נָרוּץ!

 

יֵשׁ עוֹד זְמָן?

*
When fresh apples will fall in my garden
on a warm leafy bed become wormy,
I’ll be reminded of you, morning.

The clouds, white thin eyelids,
extends upward with pink mascara
and a moon floats in the bright blush.

© Translated by Gili Haimovich

רחל מדר
הו מי או סתה
*
כְּשֶׁיִּפְּלוּ בְּגַנִּי תַּפּוּחִים רַעֲנַנִּים
אֶל מִטַּת עָלִים חֲמִימָה וִיתַלְּעוּ,
אֶזּכֵָר בְּךָ, בֹּקֶר.
הָעֲנָנִים, עַפְעַפַּיִם לְבָנִים דַּקִּים,
נִמְשָׁכִים מַעְלָה בְּמַסְקָרָה וְרֻדָּה
וְירֵָחַ צָף בַּסֹּמֶק הַבָּהִיר.