על הנוף שהיה לנו פעם ואולי יחדל להתקיים   מתוך הספר  הו מי או סתה טבריה מביטה בכנרת רְחוֹב פּוֹקֵחַ עַיִן מַבִּיט ישָָׁר וְרוֹאֶה: קַשְׂקֶשֶׂת מַיִם מִתְנַדְנֶדֶת, נוֹצֶצֶת. קַשְׂקַשֵּׂי אֲגַם…

שֻׁלְחַן עֵץ מַשְׁמִים עָמֹק בְּסִרְפַּדִּיָּה מִתְפָּרֶצֶת, חוּם בְּתוֹךְ יָרֹק מִתַּחַת עֵץ הַתּוּת.   בְּמַבָּט עָקֹם מְחַיֶּכֶת נַדְנֵדָה מְרֻפֶּטֶת. שְׁנֵיהֶם מְנֻקָּדִים בְּגֶזֶם זְמוֹרוֹת שֶׁנִּשְׁכַּח לְמָחָר.   מְצַקְצֵק, מְתַקְתֵּק, רוֹחֵשׁ בְּיָרֹק בְּתוֹךְ…

בַּחֹרֶף אֲנִי מְרִימָה  אֶת הָרֹאשׁ, מְהַדֶּקֶת אֶת הַמְּעִיל.   אֶצְבָּעוֹת דַּקּוֹת וְרֻדּוֹת-חוּמוֹת מַחְזִיקוֹת מוּלִי אֶשְׁכּוֹלוֹת פְּרִי בִּקְלִפָּה לְבָנָה, שְׁקוּפָה, מְקֻמֶּטֶת.   אֲנִי מַשְׁפִּילָה מַבָּט, נִזְכֶּרֶת, עָלַי לְהִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִמְעֹד עַל…